שאלות ותשובות על נפש ונשמה 

שאלות ותשובות על נפש ונשמה

מה היא הסיבה בעצם שאנו לא בטוחים בעצמנו ? מאיפה נולד הצורך שיהיה לנו קשה בעולם ?  ולמה מוסתר האור שאנו באים אתו לבריאה הזו ?.

זהו מעין סיבוב שבאתם לעשות כאן , נסו להבין זאת, לחוש אותו בעומק ליבכם, להרגיש שיש סיבה, שאתם היא הסיבה עצמה.

כאן בעולם  יש סוג של התנסות, כאן היא מתאפשרת, הישות שאתם מקבלת במהלכי חיים קודמים רמזים על דרכה ותפקידיה, ההתנסות היא בעצם העשייה עצמה,  לנו בני האדם זה קשה להבנה, יש בכם חלקים שאינכם מודעים אליהם, יש בגוף הפיזי סוג של ריקבון, דברים ששוקעים בתוך הגוף, המודע מעורר אותם ומעלה לסדר היום מאותה שקיעה נוחה ונעימה, אך מכאיבה בסופו של דבר ואף יוצרת מחלה שעל פניו איננה קשורה לדבר, לכן הרחבת המודעות כל כך חשובה לכם, זהו הכלי שמשאיר אתכם מעל המים, אם אפשר להגיד כך.

אז למה משכיחים מאתנו את הידיעה ?

בגלל הנטייה להתחשבנות בין בני האדם, עליכם ללמוד לבטל את ההתחשבנות המוקדמת, היא לא רלוונטית, מוטעית ביסודה ומעידה על חוסר הבנה, רק ברגע המוות יש הזכרות של כל המהלכים בתוך העצמי שלי, אם הייתם יודעים הכול על הגלגולים שלכם זה היה גורם לסבל רב מאוד ולא הייתם יכולים לחיות אחד במחיצת האחר.

הסבל האנוכי הוא בלתי נסבל לאדם כישות ארצית, הוא אינו מסוגל להתמודד עם הידע והמידע, הנשמה לא מתערבת באופן בוטה בחיי האדם היומיומיים לכאורה.

מה הטעם והצורך בהתנסות ? היא יוצרת היטהרות ולמה ההיטהרות, בשביל לגדול גבוה יותר וגם בשביל שהאדם לא יחזור שוב ושוב על אותן נפילות, ההיטהרות מאפשרת לפגוש רעיונות ומשימות מעודנות יותר, הנשמה יודעת הכול אבל שותקת, למען זכות הבחירה ואפשרות הגילוי של האדם.

מה העניין של הנפש ? הנשמה "רוצה" שהאדם (הנפש) יעשה את העבודה שלו, הנשמה  פועלת בהתערבות מזערית, הבמה כולה מיועדת לנפש, לחוות את מה שהיא באה לעשות בגלגול הזה, על כל איבריו ומכלליו של האדם הגלויים והסמויים.

הנשמה לא חוסכת את ההתנסויות, אם היינו יכולים להתייחס לכול אירוע טוב או רע נעים או בלתי נסבל כהתנסות בלבד, היינו פועלים אחרת ומקצרים את התהליך, הסבל נובע בעיקר מאי היכולת שלנו לקבל את התהליך הפורה הזה, זה מפגש של אגו מול אגו לעומת רוח מול רוח נטולת אגו, הסבל הוא סובייקטיבי לחלוטין ובעיקר תלוי במחשבות ובתפיסות שלנו על ההתנהלות "הנכונה ובעיקר הלא נכונה" של המציאות.

 נכון יש סבל אבל הוא בהחלט נסבל, זו הדרך בה האגו יכול בעצם להתפתח, עליו ללמוד להרכין ראש כשנדרש להתפתח ולהזדכך, האגו בהבנת הקשים שלו עלי אדמות מביא לשינוי והשלום בפתח. המאבקים בין שני כוחות, בין הטוב לרע הכוחות שמתנגשים בתוכנו כל הזמן, אנחנו באמצע קו אמצע כאילו חצויים, המתווך בין הרע והטוב אור וחושך גוף ורוח, אנחנו מרגישים כן ללכת לא ללכת, כן נפסע לא נפסע זה מחזיר לנקודת התחלה, לחוסר הביטחון או לביטחון היתר לכאורה שאנו מדמים לעצמנו, להביא את הכוחות האלה לאיזון להסתייע בנשמה, במודעות שהיא הגשר אל הנשמה ולשפה שלה, משם  תגיע התובנה והצמיחה.

לקבל את הכוח הרע/טוב שקיימים בתוכנו ולהביאם לאיזון, אוי לו לאדם שלא מקבל את הכוח הרע שקיים בו, אז הוא פועל בו ללא שליטה ובאופן עצמאי, אוי לו לאדם שמקדש רק את הטוב שבו הוא נהפך לחסר משמעות, קבלת המכלול זה השלום הפנימי השלם שאני, כאשר המטרה מקדשת את האמצעים זו התעלמות והדחקה של חלקים חשובים בדרך, ההישג אמתי הוא להיות שלם על כול חלקייך "מעפר באת ואל.....

ההבנה הזו עושה את ההבדל איך חייך יראו, זה הסיבוב המדובר, היא יוצרת את הסבל או ההפך, יוצאים מאיזון וחזרה אליו וחוזר חלילה, הכל מכוון, בדרך כלל אנו מאבדים את הפרופורציה להבין מאיפה באמת אני פועל ולהבין שאפשר גם אחרת, להשלים עם כל החלקים שבי גם אלה שאני נוטה להתעלם מהם.

משתלטת עליך מחשבה למשל שעליך להיות רק בטוב והיא סוגרת אותך ומתעלמת מכול חלקיך, חשבון נפש טוב וכן יכול לפתוח מחדש.